פסק-דין בתיק ב"ל 2911-01-12

1.      לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23/11/11  כי דרגת הנכות הרפואית של המערער היא 36%.

2.      במסגרת הדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים בערעור.

3.      עיקר טענות ב"כ המערער הם כי:

א. טעתה הועדה בפיענוח מיפוי העצמות מיום 17.11.11 ובקובעה כי מדובר "בגבולות התקין". למרות שמצויין "קליטת יתר פתולוגית בברך ימין במפרק פטלו-פמורלי היכול להתאים ל-CMP ובחלק האחורי של ה- TP" וכן מוקדי קליטת יתר אחרים בשוק בכתפיים ובע"ש מותני .

ב. טעתה הועדה משערכה בדיקה קלינית חלקית.

ג. טעתה הועדה משלא התיחסה לממצאי הועדה הרפואית המחוזית בשירות המדינה שהעניקה למערער אחוזי נכות גבוהים יותר.

        4. מנגד טוען ב"כ המשיב כי:

א.מדובר בערעור רפואי אשר ביה"ד אינו רשאי להתערב בו.פענוח תוצאות בדיקת האם אר אי על ידי הוועדה  הוא עניין מקצועי רפואי.

ב.הועדה ביצעה בדיקה אורטופדית ולא מצאה הגבלה בתנועה למרות זאת העניקה למערער

סעיפי ליקוי בגין כאב בלבד. נכות ניתנת בגין הגבלת תנועה ועל כן, הועדה היטיבה עם המערער.

ג.המערער ביקש  שהועדה תתייחס לפרו' שירות המדינה משנת 2009 אולם אין לקבל טענה זו וממספר  טעמים:

                        1.        פרו' הועדה לא הוגש לועדה על ידי המערער ועל כן אין תימה כי הועדה לא התייחסה אליו ועל כן, כל טענה לגביו היום היא בבחינה חוכמה לאחר מעשה.

2.        העובדה שהמדובר במסמך שהוא קודם לועדה, אין בו בכדי להצדיק מתן רשות לכך.

3. בפער של שלוש שנים במילא ייתכנו שינויים ועל כן, לא מן הנמנע כי חל שיפור במצבו של המערער ואין כל רלוונטיות לקביעת הועדה.

4.ועדה במסלול אחד  אינה כפופה לקביעות ועדות במסלול אחר, קל וחומר כאשר מדובר בקביעת ועדה של שירות המדינה שנוהגת על פי שיקולים שונים.

5.המערער לא התלונן בפני הועדה על הגבלות תנועה ואף לא הציג מסמכים התומכים בטענות אלה ועל כן אין בסיס לטענה זו בערעור.

5.         סמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית של המבוטח ובאיזו מידה הנכות נובעת

           מפגיעה נתונה, מכח החוק, לוועדה הרפואית לעררים בלבד, ואין בית-הדין רשאי

           להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטה.